1 Thessalonians 4

Hebrew MHNT 2020

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →

1לְבַסּוֹף, אַחַי, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּמַפְצִירִים בָּכֶם: קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְנַהֵג וְלִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְנַהֲגִים; אָנָּא, הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר.

2אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ מִצְווֹת נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

3וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת,

4שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד,

5לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים.

6וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל אֵלֶּה, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם.

7הֵן אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה, כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה.

8עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֺאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ.

9אֵין צֺרֶךְ לִכְתֺּב לָכֶם עַל־דְּבַר אַהֲבַת אַחִים, שֶׁכֵּן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְמוּדֵי אֱלֹהִים וְיוֹדְעִים שֶׁעֲלֵיכֶם לֶאֱהֺב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

10וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה. אֲבָל מְבַקְּשִׁים אָנוּ מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּשְׁפְּעוּ עוֹד יוֹתֵר.

11הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֺק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֺד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם,

12לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.

13אַחַי, אֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁיֵּעָלֵם מִכֶּם מָה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִישֵׁנֵי עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַצְּבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תִּקְוָה.

14אִם אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם לִתְחִיָּה, כָּךְ אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ גַּם אֶת הַיְּשֵׁנִים, בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ.

15הִנֵּה זֺאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר הָאָדוֹן: אֲנַחְנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד בּוֹא הָאָדוֹן לֹא נַקְדִּים אֶת הַמֵּתִים,

16שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאָה שֶׁל פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה.

17אַחֲרֵי כֵן אֲנַחְנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח יַחַד אִתָּם בַּעֲנָנִים לִפְגֺּשׁ אֶת הָאָדוֹן בָּאֲוִיר, וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן.

18עַל כֵּן עוֹדְדוּ זֶה אֶת זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →