Genesis 41 — Hebrew

1ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר:

2והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:

3והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר:

4ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:

5ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:

6והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן:

7ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:

8ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:

9וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום:

10פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:

11ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו:

12ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר:

13ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:

14וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:

15ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:

16ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:

17וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר:

18והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:

19והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע:

20ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:

21ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:

22וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:

23והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:

24ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:

25ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:

26שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:

27ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:

28הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:

29הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:

30וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:

31ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:

32ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:

33ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים:

34יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:

35ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו:

36והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:

37וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו:

38ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:

39ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך:

40אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך:

41ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים:

42ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו:

43וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים:

44ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:

45ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים:

46ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים:

47ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים:

48ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:

49ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר:

50וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און:

51ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי:

52ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:

53ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים:

54ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:

55ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו:

56והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:

57וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ: