bible
ra
🌐 Language
English
Español
Français
Deutsch
Português
Italiano
Nederlands
Русский
中文
日本語
한국어
العربية
Türkçe
Tiếng Việt
ไทย
Indonesia
All Languages
Home
/
Hebrew
/
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
/
Luke 1
Luke 1
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 23
Chapter 24
Chapter 2 →
1
אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
2
כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
3
חשבתי לטוב גם־אני הבחן כל־הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
4
למען תדע כי אמת האמרים אשר חנכת בם׃
5
כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
6
ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל־מצות יהוה ובחקתיו׃
7
ולא־היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8
ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
9
וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל־היכל יהוה׃
10
וכל־קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
11
וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12
ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13
ויאמר אליו המלאך אל־תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14
והיה־לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15
כי־גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
16
ורבים מבני ישראל ישיב אל־יהוה אלהיהם׃
17
והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את־לב אבות על־בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
18
ויאמר זכריה אל־המלאך במה אדע זאת כי־אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19
ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את־זאת׃
20
והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד־היום אשר תהיה זאת תחת כי־לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21
והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי־אחר בהיכל׃
22
ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי־מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23
ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך־לו אל־ביתו׃
24
ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25
ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את־חרפתי בתוך בני אדם׃
26
ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל־עיר אשר־שמה נצרת׃
27
אל־בתולה מארשה לאיש אשר־שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28
ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת־חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29
והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה־היא הברכה הזאת׃
30
ויאמר לה המלאך אל־תיראי מרים כי־מצאת חן לפני האלהים׃
31
והנך הרה וילדת בן וקראת את־שמו ישוע׃
32
והוא גדול יהיה ובן־עליון יקרא ויהוה אלהים יתן־לו את־כסא דוד אביו׃
33
ועל־בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
34
ותאמר מרים אל־המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35
ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על־כן גם־לקדוש הילוד יקרא בן־אלהים׃
36
והנה אלישבע קרובתך אשר קראו־לה עקרה גם־היא הרתה בן בזקנתה וזה־לה החדש הששי׃
37
כי לא־יפלא מאלהים כל־דבר׃
38
ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי־לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39
ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל־עיר יהודה׃
40
ותבא בית זכריה ותברך את־אלישבע׃
41
ויהי כשמע אלישבע את־ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42
ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43
ומאין־לי זאת אשר־אם אדני באה אלי׃
44
כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45
ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר־לה מאת יהוה׃
46
ותאמר מרים רוממה נפשי את־יהוה׃
47
ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48
אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל־הדרות יאשרוני׃
49
כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
50
וחסדו לדור דורים על יראיו׃
51
גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
52
הרס נדיבים מכסאותם וירם שפלים׃
53
רעבים מלא־טוב ועשירים שלח ריקם׃
54
תמך בישראל עבדו לזכר את־רחמיו׃
55
כאשר דבר אל־אבותינו לאברהם ולזרעו עד־עולם׃
56
ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57
וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58
וישמעו שכניה וקרוביה כי־הגדיל יהוה את־חסדו עמה וישמחו אתה׃
59
ויהי ביום השמיני ויבאו למול את־הילד ויקראו אותו זכריה על־שם אביו׃
60
ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61
ויאמרו אליה אין־איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62
וירמזו אל־אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63
וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64
ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את־האלהים׃
65
ותפל אימה על־כל־שכניהם ויספר כל־הדברים האלה בכל־הרי יהודה׃
66
וישימו כל־השמעים אל־לבם לאמר מה־אפוא יהיה הילד הזה ויד־יהוה היתה עמו׃
67
וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68
ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את־עמו וישלח לו פדות׃
69
וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
70
כאשר דבר בפי־נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
71
ישועה מאיבינו ומיד כל־שנאינו׃
72
לעשות חסד עם־אבותינו ולזכר את־ברית קדשו׃
73
את־השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
74
להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי־פחד׃
75
בתמים ובצדקה לפניו כל־ימי חיינו׃
76
ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את־דרכיו׃
77
לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
78
ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
79
להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את־רגלינו אל־דרך השלום׃
80
ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד־יום הראתו אל־ישראל׃
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 23
Chapter 24
Chapter 2 →
All chapters:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24