bible
ra
🌐 Language
English
Español
Français
Deutsch
Português
Italiano
Nederlands
Русский
中文
日本語
한국어
العربية
Türkçe
Tiếng Việt
ไทย
Indonesia
All Languages
Home
/
Hebrew
/
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
/
Mark 6
Mark 6
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
← Chapter 5
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 7 →
1
ויצא משם ויבא אל־ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
2
וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה־היא החכמה הנתונה לו עד־אשר נעשו גבורות כאלה על־ידיו׃
3
הלא זה הוא החרש בן־מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
4
ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם־בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
5
ולא יכל לעשות שם פלא רק על־חלשים מעטים שם את־ידיו וירפאם׃
6
ויתמה על־חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
7
ויקרא אל־שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על־רוחות הטמאה׃
8
ויצו אותם אשר לא־ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
9
רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
10
ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית־איש שבו־בו עד כי־תצאו משם׃
11
וכל־אשר לא־יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן־העיר ההיא׃
12
ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
13
ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
14
וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן־המתים ועל־כן פעלות בו הגבורות׃
15
ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי־נביא הוא או כאחד הנביאים׃
16
וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את־ראשו מעליו הוא קם מן־המתים׃
17
כי הוא הורדוס שלח לתפש את־יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
18
יען אשר־אמר יוחנן אל־הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19
ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
20
כי הורדוס ירא את־יוחנן בדעתו כי־הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
21
ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
22
ותבא בת־הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל־הנערה שאלי ממני את־אשר תחפצי ואתן לך׃
23
וישבע לה לאמר כל־אשר תשאלי ממני אתן־לך עד־חצי מלכותי׃
24
ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את־ראש יוחנן המטביל׃
25
ותמהר מאד לבוא אל־המלך ותשאל לאמר רצוני אשר־תתן לי עתה בקערה את־ראש יוחנן המטביל׃
26
ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27
ומיד שלח המלך אחד השומרים ויצוהו להביא את־ראשו׃
28
וילך ויכרת את־ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל־אמה׃
29
וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את־גויתו וישימוה בקבר׃
30
ויקהלו השליחים אל־ישוע ויגידו לו את־כל־אשר עשו ואת אשר למדו׃
31
ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל־מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד־לאין־עת להם לאכול׃
32
וילכו משם באניה אל־מקום חרבה לבדד׃
33
וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
34
ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין־להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
35
ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
36
שלח אותם וילכו אל־החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין־להם מה־לאכל׃
37
ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
38
ויאמר אליהם כמה ככרות־לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
39
ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על־ירק הדשא׃
40
וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
41
ויקח את־חמשת ככרות הלחם ואת־שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את־הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת־שני הדגים חלק לכלם׃
42
ויאכלו כלם וישבעו׃
43
וישאו מן־הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן־הדגים׃
44
והאכלים מן־הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
45
ואחרי־כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל־עבר הים אל־בית צידה עד־שלחו את־העם׃
46
ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
47
ויהי־ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
48
וירא אותם מתיגעים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על־פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
49
והם בראותם אתו מתהלך על־פני הים חשבו כי מראה־רוח הוא ויצעקו׃
50
כי־כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי־אני הוא אל־תיראו׃
51
וירד אליהם אל־האניה והרוח שככה וישתוממו עוד־יותר בלבבם ויתמהו׃
52
כי לא השכילו בדבר־ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
53
ויעברו את־הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל־היבשה׃
54
ויהי כצאתם מן־האניה אז הכירהו׃
55
וירוצו בכל־סביבותיהם ויחלו לשאת את־החולים במשכבות אל־כל־מקום אשר שמעו כי־שם הוא׃
56
ובכל־מקום אשר יבא אל־הכפרים או אל־הערים ואל־השדות שם שמו את־החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בכנף בגדו והיה כל אשר נגעו־בו ונושעו׃
← Chapter 5
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 7 →
All chapters:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16