John 20

Hebrew (HHH) 2009 (Habrit Hakhadasha/Haderekh)

← Chapter 19 Jump to: Chapter 21 →

1השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר.

2היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה: "הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!" [(3-4) ]פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון.

5הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר.

6שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים.

7הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים.

8ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה.

9כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה.

10שניהם הלכו הביתה,

11ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר,

12ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו.

13"מדוע את בוכה?" שאלו המלאכים. "כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו," השיבה מרים.

14היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו.

15"מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?" שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו: "אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו."

16"מרים!" קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה: "רבי!"

17"אל תגעי בי," הזהיר אותה ישוע, "כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם."

18מרים מיהרה אל התלמידים. "ראיתי את האדון!" קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו.

19באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר: "שלום לכם!"

20הוא הראה להם את ידיו וצדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם.

21שוב דיבר אליהם ישוע: "כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם."

22הוא נשף ואמר: "קבלו את רוח הקודש.

23למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסחלו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו."

24תומא התאום, אחד משנים-עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה.

25כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין. "לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו," אמר.

26כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא: "שלום לכם!"

27ישוע פנה אל תומא ואמר: "גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר-אמונה, כי אם תאמין!"

28"אדוני ואלוהי!" קרא לו תומא.

29ישוע המשיך לדבר אליו: "אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים."

30ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה.

31הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן-האלוהים, וכדי שעל-ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח.

← Chapter 19 Jump to: Chapter 21 →