bible
ra
🌐 Language
English
Español
Français
Deutsch
Português
Italiano
Nederlands
Русский
中文
日本語
한국어
العربية
Türkçe
Tiếng Việt
ไทย
Indonesia
All Languages
Home
/
Hebrew
/
Hebrew (HHH) 2009 (Habrit Hakhadasha/Haderekh)
/
Revelation 18
Revelation 18
Hebrew (HHH) 2009 (Habrit Hakhadasha/Haderekh)
← Chapter 17
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 19 →
1
אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים. מלאך זה היה בעל סמכות גדולה וכוח רב, וזוהר כבודו האיר על כל הארץ.
2
"בבל הגדולה נפלה!" קרא המלאך בקול אדיר. "בבל הפכה למשכן שדים, ומחסה לרוחות טמאות ולעופות טמאים ושנואים.
3
כי כל העמים שתו מיין זנותה; מלכי הארץ זנו ונאפו איתה, וסוחרי הארץ התעשרו מחיי התענוגות, המותרות והבזבוז שניהלה."
4
ואז שמעתי קול אחר מן השמים: "צאו ממנה, עמי! אל תשתתפו בחטאיה, פן תיענשו כמוה!
5
כי חטאותיה הגיעו עד השמים, ואלוהים מוכן לשפטה על פשעיה!
6
שלמו לה כגמולה; השיבו לה כפליים מהמעשים הרעים שעשתה לאחרים. היא מזגה כוס תמרורים לאנשים רבים — מיזגו לה אתם שתי כוסות! [(7-8) ]השיבו לה צער וייסורים כמידת גאוותה ותענוגותיה! כי בלבה היא מתייהרת ואומרת: 'אני מלכה שלטת — אינני אלמנה חסרת-אונים ולא אסבול צער וכאב!' משום כך ביום אחד היא תוכה בצער, מוות, אבל, רעב ותישרף באש, כי האלוהים השופט אותה הוא אל גיבור!"
9
כשיביטו מלכי הארץ שזנו איתה בעשן העולה משריפתה, הם יבכו ויספדו.
10
הם יעמדו מרחוק, כי יפחדו מעינוייה, ויקראו: "אוי לך, בבל העיר הגדולה והחזקה! ברגע אחד בא משפטך ונחרץ דינך!"
11
סוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה, כי איש לא יקנה יותר את הסחורה שייבאו באוניות.
12
היא הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם לקניית זהב, כסף, אבנים-יקרות, פנינים, בדים יקרים, ארגמן, משי, שני, עצי בושם למיניהם, כלי שנהב, כלי עץ יקרים, כלי נחושת, ברזל ושיש;
13
קינמון, בשמים יקרים, יינות, שמן, סולת, קמח, בקר וצאן, סוסים, מרכבות, עבדים ואפילו נפשות אדם.
14
"כל הדברים היקרים שחמדת ואהבת כל-כך נלקחו ממך!" יקראו הסוחרים. "כל הפאר, ההדר והפינוקים אשר אהבת אבדו לך לעולמים!"
15
הסוחרים אשר התעשרו ממנה יעמדו מרחוק, מתוך פחד ויראה מייסוריה, יתאבלו ויבכו:
16
אוי, העיר הגדולה והיפה, העיר שדומה לאישה עטופה באריג משובח, אדום וארגמן, ומקושטת בזהב, באבנים יקרות ובפנינים,
17
ברגע אחד ירד כל העושר הזה לטמיון!" כל בעלי האוניות, רבי-החובלים ויורדי-הים האחרים יעמדו מרחוק,
18
ובהביטם על עשנה עולה שמימה יקראו: "היש עוד עיר גדולה כעיר הזאת?"
19
הם יזרקו עפר על ראשם, יבכו, יספדו ויצעקו: "אוי ואבוי לעיר הגדולה! היא העשירה את כולנו — את הסוחרים ואת יורדי-הים — ועתה, בשעה אחת הוחרבה..."
20
גילו, השמים, שמחו על סופה! בני-אלוהים, השליחים והנביאים שמחו גם אתם, כי סוף-סוף שפט אותה אלוהים בשמכם!
21
מלאך גיבור הרים אבן גדולה שנראתה כאבן-רחיים, השליכה בעוצמה אל תוך הים ואמר: "כך תושלך בבל הגדולה ותיעלם לנצח!
22
לא יישמע בקרבך קול זימרה, נגינת כינורות, חלילים וחצוצרות. לא יישמע אצלך קול מסגר בעבודתו או קול בעל-מלאכה אחר, ולא יישמע קול טחינת החיטה.
23
לעולם לא יאיר בקרבך אור מנורה; לא ייערכו אצלך יותר חגיגות-חתונה, ולא תישמענה צהלות שמחה של חתן וכלה. "כי הסוחרים שלך היו מנכבדי הארץ, ובקסמיך וכישופיך רימית את כל העמים.
24
את אחראית לדם הנביאים, בני-האלוהים וכל אלה שנרצחו בארץ, כי דמם נמצא בך!"
← Chapter 17
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 19 →
All chapters:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22