Romans 2

Hebrew (HHH) 2009 (Habrit Hakhadasha/Haderekh)

← Chapter 1 Jump to: Chapter 3 →

1אולי תאמר: "אילו הם אנשים רשעים!" אך דע לך שאינך טוב מהם! באמירתך כי הם רשעים וכי יש להענישם, אתה שופט למעשה את עצמך, שכן אתה עושה בדיוק אותם מעשים.

2ואנחנו יודעים שאלוהים מעניש בצדק את העושים מעשי תועבה כאלה.

3הסבור אתה שבעשותך מעשי תועבה כמוהם, אלוהים ישפוט וירשיע את האחרים ויניח לך?

4האם אתה לא רואה עד כמה אלוהים טוב, אורך רוח וסבלני איתך? האם אתה לא רואה שהטוב הזה מיעוד להסב אותך מהחטא?

5דע לך כי בעקשנותך ובסירובך להפסיק לחטוא ולחזור בתשובה, אתה צובר לך עונש נורא ליום-הדין — היום שבו ישפוט אלוהים בצדק את העולם כולו.

6ביום זה ישלם אלוהים לכל איש את המגיע לו לפי מעשיו:

7אלה המשתדלים לעשות מעשים טובים, המצייתים לאלוהים והשואפים לכבוד והדר שלא מן העולם הזה, יזכו בחיי נצח.

8ואילו הרשעים אשר מורדים בה' ואינם מצייתים לו, יקבלו עונש נורא.

9צער וסבל יבואו על כל העושים מעשי חטא ועוול: על היהודי בראשונה, וגם על ה"גוי".

10לעומת זאת, כל אלה שיצייתו לאלוהים ויעשו מעשים טובים יזכו לכבוד, להדר ולשלום מאת האלוהים — היהודי בראשונה, וגם הגוי.

11כי אלוהים אינו מפלה בין בני-האדם.

12אלוהים יעניש את כל החוטאים! אלה שחטאו בלי שהכירו את התורה ייענשו גם בלי להתחשב בתורה; אלה שהכירו את התורה וחטאו, יישפטו וייענשו על-פי התורה.

13שהרי אלוהים אינו מצדיק את אלה שמכירים את התורה, כי אם את אלה שמקיימים אותה הלכה למעשה.

14כאשר הגויים, שאינם יודעים את התורה, מקיימים את עיקר חוקיה מתוך חוש טבעי, הרי שחוש זה הוא תורתם ולפיו הם יישפטו.

15התנהגותם מוכיחה שדרישות התורה כתובות למעשה על לבם; מצפונם אומר להם מה מותר ומה אסור, ומחשבותיהם מצדיקות או מאשימות אותם.

16הם יישפטו ביום-הדין — היום שבו ישפוט אלוהים, באמצעות המשיח, את הצד הנסתר בחייו של כל אדם. זהו חלק מתוכניתו של ה' שאותה אני מבשר.

17אתם, היהודים, מתגאים שאתם ידידיו הנבחרים של אלוהים; אתם חושבים שהואיל ונתן לכם את תורתו, הכול כשורה ביניכם לבינו.

18אתם יודעים מהו רצונו של אלוהים; אתם יודעים להבחין בין טוב לרע, שכן למדתם את תורתו עוד לפני זמן רב.

19אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים וראויים ללמד את אלה שאינם יודעים את הדרך לה', ולשמש כלפידי אור המדריכים אל ה' את אלה שתעו בחשכה.

20אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים ללמד את הבורים, את התמימים ואת הילדים, שכן אתם מכירים את תורת ה'.

21אבל אתם המוכנים תמיד ללמד את האחרים — מדוע אינכם מלמדים את עצמכם? אתם מצווים על אחרים לא לגנוב — האם אתם בעצמכם נקיי כפיים?

22אתם מצווים על אחרים לא לנאוף — האם אינכם נואפים בעצמכם? אתם מתנגדים לעבודת האלילים - האם אינכם גוזלים את כלי הקדושה שלהם?

23אתם גאים בעובדת ידיעתכם את תורת אלוהים, אך באי-קיימכם את מצוותיו אתם מבזים למעשה את אלוהים.

24אין פלא שכתבי-הקודש אומרים: "בגללכם שם אלהים מחלל בגוים"!

25לברית-המילה יש ערך ומשמעות רק אם אתה שומר את מצוות ה'. אם אינך שומר את מצוות ה', אינך טוב מהגויים.

26ואם גוי, שלא נימול, ישמור את מצוות ה', האם לא יעניק לו אלוהים את הזכויות שהתכוון להעניק ליהודים?

27למעשה, הגוי המקיים את התורה הוא שישפוט אותך, היהודי, למרות שנמולת ושניתנה לך תורת ה' שאותה הפרת.

28הרי אינך יהודי אמיתי רק משום שנולדת להורים יהודים, או משום שנמולת.

29יהודי אמיתי הוא זה שאוהב את ה'. כי אלוהים אינו מעוניין באלה שכל יהדותם מסתכמת בקיום ברית-המילה בלבד, כי אם באלה שלבם וחייהם השתנו, ולאלה הוא יעניק כבוד ושבח לא בעיני בני אדם, כי אם בעיני אלוהים.

← Chapter 1 Jump to: Chapter 3 →

Recommended Reading

Commentary Romans Commentaries → Devotional Romans Devotional Guide → Get This Bible HHH Study Bible →