1 John 3

Hebrew Bible (MHB) 2010

← Chapter 2 Jump to: Chapter 4 →

1רְאוּ אֵיזוֹ אַהֲבָה נָתַן לָנוּ הָאָב לְהִקָּרֵא יַלְדֵי אֱלֹהִים! וְאָכֵן כָּךְ אֲנַחְנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ.

2אֲהוּבַי, עַכְשָׁו יַלְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה נִּהְיֶה. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא.

3וְכָל מִי שֶׁנִּסְמָךְ עָלָיו בַּתִּקְוָה הַזֹּאת, מְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁטָהוֹר הָאֶחָד הַהוּא.

4כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא גַּם עוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה; הַחֵטְא הוּא עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה.

5אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא נִגְלָה כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת חֲטָאֵינוּ, וּבוֹ אֵין חֵטְא.

6כָּל הָעוֹמֵד בּוֹ לֹא יֶחֱטָא; כָּל הַחוֹטֵא לֹא רָאָהוּ אַף לֹא יְדָעוֹ.

7יְלָדַי, אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ: הָעוֹשֶׂה צְדָקָה צַדִּיק, כְּשֵׁם שֶׁהַהוּא צַדִּיק.

8הָעוֹשֶׂה חֵטְא מִן הַשָֹטָן הוּא, כִּי הַשָֹטָן חוֹטֵא מֵרֵאשִׁית. לָזֹאת נִגְלָה בֶּן־הָאֱלֹהִים, לְהָפֵר אֶת פְּעֻלּוֹת הַשָֹטָן.

9כָּל הַנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חוֹטֵא, כִּי זַרְעוֹ נִשְׁאָר בּוֹ; וְאֵין הוּא יָכוֹל לַחֲטֹא, כִּי מֵאֱלֹהִים נוֹלַד.

10בָּזֶה יִוָּדְעוּ יַלְדֵי הָאֱלֹהִים וְיַלְדֵי הַשָֹטָן: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים, וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אָחִיו.

11הֵן זֶהוּ דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, שֶׁנֹּאהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ;

12לֹא כְּקַיִן אֲשֶׁר הָיָה מִן הָרַע וְהָרַג אֶת אָחִיו. וּמַדּוּעַ הֲרָגוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים, אַךְ מַעֲשֵׂי אָחִיו מַעֲשֵׂי צֶדֶק.

13אַחַי, אַל תִּתְמְהוּ אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.

14אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי עָבַרְנוּ מִן הַמָּוֶת אֶל הַחַיִּים, שֶׁכֵּן אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת אַחֵינוּ. אִישׁ אֲשֶׁר אֵינוֹ אוֹהֵב נִשְׁאָר בַּמָּוֶת.

15כָּל הַשֹוֹנֵא אֶת אָחִיו רוֹצֵחַ הוּא. וְיוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁכָּל רוֹצֵחַ אֵין חַיֵּי עוֹלָם מִתְקַיְּמִים בּוֹ.

16בָּזֹאת הִכַּרְנוּ מַה הִיא אַהֲבָה, בָּעֻבְדָּה שֶׁהוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ. גַּם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּעַד אַחֵינוּ.

17מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִכְסֵי הָעוֹלָם וְהוּא רוֹאֶה אֶת אָחִיו בְּמַחְסוֹר וּמוֹנֵעַ אֶת רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ, אֵיךְ תַּעֲמֹד בּוֹ אַהֲבַת אֱלֹהִים?

18יְלָדַי, אַל נָא נֹאהַב בְּמִלִּים וּבְדִבּוּר, כִּי אִם בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת.

19בָּזֶה נֵדַע כִּי מִן הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וְנַשְׁקִיט אֶת לְבָבֵנוּ לְפָנָיו,

20שֶׁכֵּן אִם לִבֵּנוּ יַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִלִּבֵּנוּ וְהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל.

21אֲהוּבַי, אִם לִבֵּנוּ אֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אוֹתָנוּ, עֹז לָנוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים;

22וְכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ נְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹמְרִים אָנוּ אֶת מִצְווֹתָיו וְעוֹשִׂים אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

23זֹאת מִצְוָתוֹ: לְהַאֲמִין בְּשֵׁם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה כְּפִי שֶׁצִּוָּנוּ.

24הַשּׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹת אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בֵּאלֹהִים וֵאלֹהִים בּוֹ. וּבָזֹאת נֵדַע שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בָּנוּ: בָּרוּחַ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ.

← Chapter 2 Jump to: Chapter 4 →