2 Corinthians 11

Hebrew Bible (MHB) 2010

← Chapter 10 Jump to: Chapter 12 →

1מִי יִתֵּן וְתִסְבְּלוּנִי עַל אִוֶּלֶת־מָה! וְאוּלָם אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתִי.

2מְקַנֵּא אֲנִי לָכֶם קִנְאַת אֱלֹהִים, כִּי הֶאֱרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לְאִישׁ אֶחָד, לַמָּשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם בְּתוּלָה טְהוֹרָה לְפָנָיו.

3אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא תֻּדַּחְנָה מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְחַוָּה כַּאֲשֶׁר הִדִּיחַ אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ;

4שֶׁכֵּן אִם בָּא מִישֶׁהוּ וּמַכְרִיז לָכֶם עַל יֵשׁוּעַ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא הִכְרַזְנוּ, אוֹ בְּקַבֶּלְכֶם רוּחַ שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, אוֹ בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, אֲזַי אַתֶּם סוֹבְלִים אוֹתוֹ הֵיטֵב.

5סְבוּרַנִי שֶׁאֵינֶנִּי נוֹפֵל בִּמְאוּמָה מֵאוֹתָם שְׁלִיחִים מְעֻלִּים.

6וְגַם אִם בַּעַר אֲנִי בְּדִבּוּר אֵינֶנִּי בַּעַר בְּדַעַת, אֶלָּא בַּכֹּל, בְּכָל דָּבָר, הֶרְאֵינוּ לָכֶם אֶת זֹאת.

7הִשְׁפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶתְכֶם בְּבַשְֹרִי לָכֶם אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים בְּחִנָּם; הַאִם חֵטְא עָשִׂיתִי בְּכָךְ?

8מִקְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת נָטַלְתִּי, מֵהֶם לָקַחְתִּי שָׂכָר כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶתְכֶם.

9וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי אֶצְלְכֶם וְחָסַר לִי דְּבַר מָה, לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עַל אִישׁ, כִּי הָאַחִים שֶׁבָּאוּ מִמָּקֵדוֹנְיָה נָתְנוּ לִי דֵּי צָרְכִּי. וּבְכָל דָּבָר נִשְׁמַרְתִּי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְמַשָֹא עֲלֵיכֶם, וְכֵן אַמְשִׁיךְ וְאֶשָּׁמֵר.

10כְּשֵׁם שֶׁאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ בִּי, כֵּן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת לֹא תִּשָּׁלֵל מִמֶּנִּי בִּגְלִילוֹת אָכָיָה.

11וּמַדּוּעַ? הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶתְכֶם? הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ!

12אֲבָל אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה גַּם אוֹסִיף לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָסִיר עִלָּה מִידֵי הַמְבַקְשִׁים עִלָּה לְהִשְׁתַּוּוֹת לָנוּ בַּדָּבָר שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בּוֹ.

13הֲרֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם, פּוֹעֲלֵי רְמִיָּה הַמִּתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ.

14וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַשָֹטָן עַצְמוֹ מִתְחַפֵּשׂ לְמַלְאַךְ אוֹר.

15עַל כֵּן אֵין רְבוּתָא בְּכָךְ שֶׁגַּם מְשָׁרְתָיו מִתְחַפְּשִׂים לִמְשָׁרְתֵי הַצֶּדֶק; סוֹפָם יִהְיֶה כְּפִי מַעַלְלֵיהֶם.

16אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אַל יַחְשְׁבֵנִי אִישׁ לִכְסִיל. אֲבָל אִם אָכֵן כָּזֶה אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם, כִּכְסִיל קַבְּלוּ אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנִי אֶתְגָּאֶה קִמְעָה.

17בְּדַבְּרִי כָּךְ לֹא כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן אֲנִי מְדַבֵּר, אֶלָּא כְּמוֹ בֶּאֱוִילוּת, בְּבִטְחוֹן הַגַּאֲוָה הַזֹּאת.

18וּמֵאַחַר שֶׁרַבִּים מִתְגָּאִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֶתְגָּאֶה גַּם אֲנִי;

19שֶׁהֲרֵי בְּשִׂמְחָה אַתֶּם סוֹבְלִים אֶת הָאֱוִילִים, אַתֶּם הַחֲכָמִים!

20אִם מִישֶׁהוּ מְשַׁעְבֵּד אֶתְכֶם, מְכַרְסֵם בָּכֶם, עוֹשֵׁק אֶתְכֶם, מִתְנַשֵֹא עֲלֵיכֶם אוֹ סוֹטֵר לָכֶם עַל הַפָּנִים - אַתֶּם סוֹבְלִים זֹאת.

21בִּתְחוּשַׁת בּוּשָׁה אֲנִי אוֹמֵר זֹאת, כְּאִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים. וְאוּלָם בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּעֵז אִישׁ - וַאֲנִי מְדַבֵּר בֶּאֱוִילוּת - אַרְהִיב עֹז גַּם אֲנִי.

22עִבְרִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. יִשְׂרְאֵלִים הֵם? כֵּן גַּם אֲנִי. צֶאֱצָאֵי אַבְרָהָם? כֵּן גַּם אֲנִי.

23מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? - כֶּאֱוִיל אֲדַבֵּר - אֲנִי עוֹד יוֹתֵר; בְּעָמָל, אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם; בְּבָתֵּי כֶּלֶא, אֲנִי יוֹתֵר; בְּמַלְקוֹת, אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר; בְּסַכָּנַת מָוֶת - פְּעָמִים רַבּוֹת.

24חָמֵשׁ פְּעָמִים הִלְקוּנִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

25שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֻלְקֵיתִי בְּשׁוֹטִים; פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים; שָׁלֹשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּפַעַם שָׁהִיתִי בַּמַּיִם בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה.

26נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסָּעוֹת רַבִּים, בְּסַכָּנוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִבְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִם, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר וּבַמִּדְבָּר וּבַיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר;

27בְּעָמָל וּבִתְלָאָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּקֹר וּבְעֵירֹם;

28וּמִלְּבַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, הַטֹּרַח הַבָּא עָלַי יוֹם יוֹם, הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת.

29מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלַשׁ עִמּוֹ? מִי יִכָּשֵׁל וְלִבִּי אֵינוֹ בּוֹעֵר?

30אִם מִן הָרָאוּי לְהִתְגָּאוֹת, אֶתְגָּאֶה בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לְחֻלְשָׁתִי.

31הָאֱלֹהִים וַאֲבִי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, הוּא הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים, יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר.

32בְּדַמֶּשֶׂק הִצִּיב הַמּוֹשֵׁל מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ אֲרֵטַס שְׁמִירָה עַל הָעִיר כְּדֵי לְתָפְשֵׂנִי, אֶלָּא שֶׁהוֹרִידוּנִי בְּסַל דֶּרֶךְ חַלּוֹן אֲשֶׁר בַּחוֹמָה וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדָיו.

← Chapter 10 Jump to: Chapter 12 →