Luke 5

Hebrew Bible (MHB) 2010

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →

1כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים,

2רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת.

3הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה.

4כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג."

5הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת."

6הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת.

7אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת.

8כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי";

9שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ;

10וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, "מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם."

11לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.

12בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי."

13יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!" וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת.

14"אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ", צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."

15אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם,

16אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל.

17בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא.

18וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו.

19אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ.

20כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: "בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."

21הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: "מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?"

22אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: "מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם?

23מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'?

24אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ" - פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!"

25הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.

26תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: "נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!"

27בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. "לֵךְ אַחֲרַי", אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ.

28הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו.

29בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם.

30אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?"

31הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.

32לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים."

33אָמְרוּ לוֹ: "תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים."

34הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם?

35הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ."

36גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן.

37וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד.

38כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר 'הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר'."

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →