Hebrews 12

Hebrew MHNT 2020

← Chapter 11 Jump to: Chapter 13 →

1לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר עֲנַן עֵדִים כָּזֶה אוֹפֵף אוֹתָנוּ, נָסִירָה נָא כָּל מַעֲמָסָה וְגַם אֶת הַחֵטְא הַלּוֹכֵד עַל נְקַלָּה, וּבְסַבְלָנוּת נָרוּצָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,

2בְּהַבִּיטֵנוּ אֶל יֵשׁוּעַ מְכוֹנֵן הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ, אֲשֶׁר עֲבוּר הַשִּׂמְחָה הָעֲרוּכָה לְפָנָיו סָבַל אֶת הַצְּלָב וּבָז לַחֶרְפָּה, וְיָשַׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים.

3הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָאֶחָד שֶׁסָּבַל הִתְנַגְּדוּת כָּזֺאת מֵאֵת הַחוֹטְאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַיְּפוּ וְלֹא תִּרְפֶּה נַפְשְׁכֶם.

4עֲדַיִן לֹא נִלְחַמְתֶּם עַד לַדָּם בְּמַאֲבַקְכֶם עִם הַחֵטְא,

5וּשְׁכַחְתֶּם אֶת מִלּוֹת הַנֺּחַם הַמְדַבְּרוֹת אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּנִים: " מוּסַר יהוה, בְּנִי, אַל־תִּמְאָס, וְאַל־תָּקֺץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;

6כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יהוה יוֹכִיחַ, יַכְאִיב אֶת־בֵּן יִרְצֶה."

7לְשֵׁם מוּסָר סוֹבְלִים אַתֶּם, וֶאֱלֹהִים נוֹהֵג עִמָּכֶם כְּעִם בָּנִים; כִּי אֵיזֶהוּ הַבֵּן אֲשֶׁר אָבִיו אֵינוֹ מְיַסֵּר אוֹתוֹ?

8אַךְ אִם אַתֶּם בְּלֹא מוּסָר, אֲשֶׁר הַכֺּל נוֹטְלִים בּוֹ חֶלְקָם, אֲזַי מַמְזֵרִים אַתֶּם וְלֹא בָּנִים.

9וְעוֹד, הָאָבוֹת שֶׁהוֹלִידוּ אֶת גּוּפֵנוּ יִסְּרוּ אוֹתָנוּ וְאָנוּ יָרֵאנוּ מֵהֶם, הַאִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה?

10הֵם אָמְנָם יִסְּרוּנוּ יָמִים מְעַטִּים עַל־פִּי מָה שֶׁהֵם רָאוּ לְנָכוֹן, אַךְ הוּא מְיַסֵּר אוֹתָנוּ לְתוֹעַלְתֵּנוּ, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

11כָּל מוּסָר אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵת בּוֹאוֹ לְשִׂמְחָה כִּי אִם לְעֵצֶב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן יִתֵּן פְּרִי שָׁלוֹם וּצְדָקָה לַמִּתְחַנְּכִים בּוֹ.

12עַל כֵּן אַמְּצוּ יָדַיִם רָפוֹת וְחַזְּקוּ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת;

13וְכוֹנְנוּ נְתִיבוֹת יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם, לְמַעַן לֹא יִסְטֶה הַצּוֹלֵעַ כִּי אִם יֵרָפֵא.

14רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם, וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן.

15הִשָּׁמְרוּ פֶּן יִגָּרַע אִישׁ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים; פֶּן יַפְרִיעַ אֶתְכֶם שֺׁרֶשׁ פּוֹרֶה מְרִירוּת וְיִטָּמְאוּ בּוֹ רַבִּים;

16פֶּן יִהְיֶה אִישׁ זְנוּנִים אוֹ חֲסַר קְדֻשָּׁה, כְּעֵשָׂו אֲשֶׁר בְּנָזִיד אֶחָד מָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ.

17יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה, נִדְחָה; הוּא לֹא מָצָא מָקוֹם לַחֲזֺר בּוֹ, אַף כִּי בִּקֵּשׁ זֺאת בִּדְמָעוֹת.

18הֵן לֹא בָּאתֶם אֶל הַר שֶׁנִּתָּן לְמַשְּׁשׁוֹ וְהוּא בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְלֹא אֶל אֲפֵלָה וְחֺשֶׁךְ וּסְעָרָה,

19וְלֹא לְקוֹל שׁוֹפָר וּלְקוֹל דְּבָרִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעָיו בִּקְשׁוּ שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּם,

20כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת מָה שֶׁצֻּוָּה, "גַּם אִם בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר סָקוֹל תִּסָּקֵל ";

21וְהַמַּרְאֶה הָיָה נוֹרָא מְאֺד עַד כִּי מֺשֶׁה אָמַר, "יָרֵא אֲנִי וְחָרֵד."

22אַתֶּם בָּאתֶם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים, אֶל יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁמֵימִית וְאֶל רִבְבוֹת הַמַּלְאָכִים, אֶל עֲצֶרֶת,

23אֶל קְהִלַּת הַבְּכוֹרִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׁמַיִם, אֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֺּל, אֶל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֻשְׁלָמִים,

24אֶל יֵשׁוּעַ מְתַוֵּךְ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה, וְאֶל דַּם הַהַזָּיָה הַמֵּיטִיב דַּבֵּר מִדַּם הֶבֶל.

25לָכֵן הִזָּהֲרוּ פֶּן תְּסָרְבוּ לַמְּדַבֵּר, שֶׁכֵּן אִם לֹא נִמְלְטוּ אֵלֶּה שֶׁסֵּרְבוּ לַמְּדַבֵּר עַל הָאָרֶץ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נָסוּר מֵהַמְּדַבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם,

26אֲשֶׁר קוֹלוֹ הִרְעִישׁ אָז אֶת הָאָרֶץ וְעַתָּה הִבְטִיחַ בְּאָמְרוֹ, " עוֹד אַחַת וַאֲנִי מַרְעִישׁ לֹא אֶת־הָאָרֶץ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֶת־הַשָּׁמַיִם."

27"עוֹד אַחַת" מְצַיֵּן אֶת הֲסָרַת הַדְּבָרִים הַמִּתְמוֹטְטִים – כְּגוֹן דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ – לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹטוּ.

28וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִּמּוֹט, נִהְיֶה נָא מַכִּירֵי טוֹבָה וּבְהַכָּרָה זֺאת נַעֲבֺד אֶת אֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ, בַּחֲסִידוּת וּבְיִרְאָה;

29כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא.

← Chapter 11 Jump to: Chapter 13 →