1 Corinthians 11

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 10 Jump to: Chapter 12 →

1לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח:

2ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם:

3אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים:

4כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו:

5וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה:

6כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה:

7והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש:

8כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש:

9גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש:

10על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים:

11אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון:

12כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים:

13שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש:

14או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו:

15אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף:

16ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים:

17והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה:

18כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין:

19כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם:

20ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון:

21כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר:

22האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח:

23כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם:

24ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני:

25וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו:

26כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא:

27לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו:

28יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס:

29כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון:

30בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:

31כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים:

32וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:

33על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו:

34וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי:

← Chapter 10 Jump to: Chapter 12 →