Acts 4

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →

1ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים:

2כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים:

3וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב:

4ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים:

5ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים:

6וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול:

7ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת:

8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל:

9אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע:

10יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא:

11והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה:

12ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע:

13ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע:

14ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר:

15ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו:

16ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו:

17אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה:

18ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע:

19ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם:

20כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו:

21ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה:

22כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת:

23ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים:

24ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם:

25אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק:

26יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:

27כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת:

28לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:

29ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם:

30בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש:

31ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב:

32וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות:

33ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם:

34כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם:

35וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו:

36ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים:

37גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים:

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →