Deuteronomy 32

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 31 Jump to: Chapter 33 →

1האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:

2יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב:

3כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו:

4הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא:

5שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל:

6ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך:

7זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך:

8בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל:

9כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו:

10ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו:

11כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו:

12יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר:

13ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור:

14חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר:

15וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו:

16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו:

17יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם:

18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך:

19וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו:

20ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם:

21הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם:

22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים:

23אספה עלימו רעות חצי אכלה בם:

24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר:

25מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה:

26אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם:

27לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת:

28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה:

29לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם:

30איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם:

31כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים:

32כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו:

33חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר:

34הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי:

35לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו:

36כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב:

37ואמר אי אלהימו צור חסיו בו:

38אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה:

39ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל:

40כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם:

41אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם:

42אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב:

43הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו:

44ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון:

45ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל:

46ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת:

47כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה:

48וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר:

49עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה:

50ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו:

51על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל:

52כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל:

← Chapter 31 Jump to: Chapter 33 →