Ezekiel 7

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 6 Jump to: Chapter 8 →

1ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

2ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ:

3עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך:

4ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה:

5כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה:

6קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה:

7באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים:

8עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:

9ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה:

10הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון:

11החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם:

12בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:

13כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:

14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה:

15החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו:

16ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו:

17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים:

18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה:

19כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה:

20וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה:

21ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה:

22והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה:

23עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס:

24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם:

25קפדה בא ובקשו שלום ואין:

26הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים:

27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה:

← Chapter 6 Jump to: Chapter 8 →