Acts 4

Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →

1ויהי בדברם אל־העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית־המקדש והצדוקים׃

2כי־חרה להם על־אשר למדו את־העם והגידו בישוע את־תחית המתים׃

3וישלחו בהם את־ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי־כבר בא הערב׃

4ורבים מהשמעים את־הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

5ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

6וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

7ויעמידו אתם בתוך וישאלום באיזה כח ובאיזה שם עשיתם זאת׃

8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

9אם־אנחנו נחקרים היום על־הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

10יודע לכלכם ולכל־עם ישראל כי־בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן־המתים כי־בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

11והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

12ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר־בו נושע׃

13ויהי כאשר ראו את־בטחון לבם של־פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטות ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם־ישוע׃

14ובראותם את־האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

15ויצוו אתם לצאת חוצה מן־הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

16ויאמרו מה־נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על־ידיהם וגם־מפרסם לכל־ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

17אך למען לא־ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל־אדם בשם הזה׃

18ויקראו אתם ויצוום אשר לא־ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

19ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יותר משמע לאלהים שפטו אתם׃

20כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

21ויוסיפו לגער־בם ויפטרו אתם באשר לא־מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את־האלהים על־הנעשה׃

22כי בן־ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה־עמו אות הרפואה הזאת׃

23ואחרי הפטרם באו אל־אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

24ויהי כאשר שמעו את־זאת וישאו את־קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את־השמים ואת־הארץ ואת־הים ואת־כל־אשר־בם׃

25אשר אמרת בפי עבדך דוד אבינו ברוח הקדש למה רגשו גוים ולאמים יהגו־ריק׃

26יתיצבו מלכי־ארץ ורוזנים נוסדו־יחד על־יהוה ועל־משיחו׃

27כי אמנם נוסדו בעיר הזאת הורדוס ופנטיוס פילטוס עם־הגוים ולאמי ישראל על־ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃

28לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

29ועתה אדני ראה את־גערתם ותן לעבדיך לדבר את־דברך בכל־בטחון לבם׃

30בנטתך את־ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃

31ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את־דבר האלהים בבטחון לבב׃

32וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על־אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

33ובגבורה גדולה יעידו השליחים על־תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃

34כי לא־היה בהם חסר דבר כי כל־בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את־כסף מחירם׃

35וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל־איש ואיש די מחסרו׃

36ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר־נבא פרושו בן־הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃

37גם־לו היה שדה וימכרהו ויבא את־הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃

← Chapter 3 Jump to: Chapter 5 →

Recommended Reading

Commentary Acts Commentaries → Devotional Acts Devotional Guide → Get This Bible DHNT Study Bible →