bible
ra
🌐 Language
English
Español
Français
Deutsch
Português
Italiano
Nederlands
Русский
中文
日本語
한국어
العربية
Türkçe
Tiếng Việt
ไทย
Indonesia
All Languages
Home
/
Hebrew
/
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
/
Acts 7
Acts 7
Hebrew Bible (DHNT) 1885 - Delitzsch's Hebrew New Testament
← Chapter 6
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 23
Chapter 24
Chapter 25
Chapter 26
Chapter 27
Chapter 28
Chapter 8 →
1
ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃
2
ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל־אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃
3
ויאמר אליו לך־לך מארצך וממולדתך ובא אל־הארץ אשר אראך׃
4
ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל־הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃
5
ולא־נתן לו נחלה בה אף־לא מדרך כף־רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא־היה־לו בן׃
6
ויאמר לו אלהים כי־גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
7
וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי־כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
8
ויתן־לו את־ברית המילה ובכן הוליד את־יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את־יעקב ויעקב הוליד את־שנים עשר האבות׃
9
ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
10
ויצילהו מכל־צרותיו ויתן־לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על־מצרים ועל כל־ביתו׃
11
ויהי רעב על־כל־ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא־מצאו אכל׃
12
וישמע יעקב כי יש־שבר במצרים וישלח־שמה את־אבותינו בפעם הראשונה׃
13
ובפעם השנית התודע יוסף אל־אחיו ותגלה לפרעה משפחת יוסף׃
14
וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל־משפחתו בשבעים וחמש נפש׃
15
וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
16
ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה יעקב בכספו מיד בני־חמור אבי שכם׃
17
ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
18
עד כי־קם מלך אחר אשר לא־ידע את־יוסף׃
19
וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את־עלליהם אל־פני השדה לבלתי החיותם׃
20
בעת ההיא נולד משה ויהי־טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
21
וכאשר השלך אספה אתו בת־פרעה ותגדלהו לה לבן׃
22
וילמד משה בכל־חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
23
ובמלאת־לו ארבעים שנה עלה על־לבו לפקד את־אחיו בני ישראל׃
24
וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את־המצרי׃
25
ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על־ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
26
ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את־אחיו׃
27
והעשק את־רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
28
הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את־המצרי׃
29
ויברח משה על־הדבר הזה ויהי־גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
30
ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת־אש מתוך הסנה׃
31
וירא משה ויתמה על־המראה ובסורו לראות ויהי־קול יהוה אליו׃
32
אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
33
ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃
34
ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
35
הוא משה אשר כחשו־בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
36
והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים־סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
37
הוא משה אשר אמר אל־בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
38
הוא אשר היה בקהל במדבר עם־המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם־אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
39
הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם־מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
40
ויאמרו אל־אהרן עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
41
ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
42
ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את־צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
43
ונשאתם את סכת מלכם ואת־כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
44
משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל־משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃
45
ואבותינו לקחהו וגם־הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את־ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד־ימי דוד׃
46
והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
47
ושלמה בנה־לו בית׃
48
אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃
49
השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי אמר יהוה ואי־זה מקום מנוחתי׃
50
הלא את־כל־אלה ידי־עשתה׃
51
קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם־אתם׃
52
מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף־המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
53
אתם אשר קבלתם את־התורה על־ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
54
ויהי כשמעם את־אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃
55
והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את־כבוד אלהים ואת־ישוע נצב לימין האלהים׃
56
ויאמר הנני ראה את־השמים נפתחים ואת בן־האדם נצב לימין האלהים׃
57
ויצעקו בקול גדול ויאטמו את־אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
58
וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את־בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃
59
ויסקלו את־אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את־רוחי׃
60
ויכרע על־ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל־תשמר להם את־החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃
← Chapter 6
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 17
Chapter 18
Chapter 19
Chapter 20
Chapter 21
Chapter 22
Chapter 23
Chapter 24
Chapter 25
Chapter 26
Chapter 27
Chapter 28
Chapter 8 →
All chapters:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28