Acts 2

Hebrew (HHH) 2009 (Habrit Hakhadasha/Haderekh)

← Chapter 1 Jump to: Chapter 3 →

1שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום,

2נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו.

3הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם,

4וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.

5הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג,

6ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.

7"כיצד ייתכן הדבר?" שאלו עולי-הרגל. "הלא כל האנשים האלה גרים בגליל!

8כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו?

9הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם-נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה;

10פרוגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא;

11יהודים וגרים, כרתים וערבים - וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!"

12כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. "מה פירושו של הדבר?" שאלו זה את זה.

13אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: "הם סתם שיכורים!"

14שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד-עשר השליחים, ופנה אל ההמון: "תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי.

15אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני-אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר!

16מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:

17"'והיה אחרי כן (באחרית הימים),' אמר אלוהים, 'אשפוך את רוחי על כל בשר. ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו.

18וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי.

19ונתתי מופתים בשמים ובארץ — דם ואש ותימרות עשן.

20השמש יהפך לחשך, והירח - לדם, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

21והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט!'.

22"אנשי ישראל, הקשיבו!" המשיך פטרוס. "אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על-ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם.

23אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו.

24ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו!

25"דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר: 'שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט.

26לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכן לבטח,

27כי לא תעזב נפשי לשאול; לא תתן חסידיך לראות שחת.

28תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח'.

29"אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה.

30אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה' הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו.

31דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב.

32הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים.

33"עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום.

34"לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר: 'נאם ה' לאדני, שב לימיני,

35עד אשית את אויביך הדם לרגליך'.

36משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!"

37דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה: "אחים, מה עלינו לעשות?"

38"עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם," השיב פטרוס. "ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש.

39כי ה' הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה' אלוהינו, וגם לבניו - לרחוקים ולקרובים."

40פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה.

41כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים.

42הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה.

43הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת-כבוד לאלוהים.

44כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם.

45הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים.

46מדי יום הם השתחוו יחד בבית-המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת-תודה.

47הם הללו את אלוהים, והם מצאו-חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה' את אלה שנושעו.

← Chapter 1 Jump to: Chapter 3 →

Recommended Reading

Commentary Acts Commentaries → Devotional Acts Devotional Guide → Get This Bible HHH Study Bible →