Mark 12

Hebrew MHNT 2020

← Chapter 11 Jump to: Chapter 13 →

1הוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: "אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם. הוּא הֵקִים גָּדֵר סָבִיב, גַּם חָצַב יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע לַמֶּרְחָקִים.

2בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל מִידֵיהֶם מִפְּרִי הַכֶּרֶם.

3תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם.

4הוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר. פָּצְעוּ אוֹתוֹ בְּרֺאשׁוֹ וּבִזּוּ אוֹתוֹ.

5שָׁלַח אַחֵר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ; וְכֵן גַּם רַבִּים אֲחֵרִים, אֶת אֵלֶּה הִכּוּ וְאֶת אֵלֶּה הָרְגוּ.

6נוֹתַר לוֹ אֶחָד – בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. לְבַסּוֹף שָׁלַח אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, בְּאָמְרוֹ 'אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ',

7אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הָהֵם אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה, 'הוּא הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהֲרֺג אוֹתוֹ וְתִהְיֶה לָנוּ הַיְּרֻשָּׁה.'

8לָקְחוּ אוֹתוֹ וַהֲרָגוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם.

9מָה יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים.

10הַאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב הַזֶּה, ' אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה;

11מֵאֵת יהוה הָיְתָה זֺאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ '?"

12הֵם בִּקְשׁוּ לִתְפֺּס אוֹתוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁדִּבֵּר אֶת הַמָּשָׁל עֲלֵיהֶם, אֲבָל חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הָעָם. עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ מִשָּׁם.

13שָׁלְחוּ אֵלָיו מֵאַנְשֵׁי הַפְּרוּשִׁים וּמֵחֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס לִלְכֺּד אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ.

14בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, שֶׁכֵּן אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לַאֲנָשִׁים אֶלָּא מוֹרֶה אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת. הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא? הַאִם עָלֵינוּ לָתֵת אוֹ לֹא לָתֵת?"

15הוֹאִיל וְהִכִּיר אֶת צְבִיעוּתָם אָמַר לָהֶם: "לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? הָבִיאוּ לִי דִּינָר וְאֶרְאֶה."

16הֵבִיאוּ לוֹ וְהוּא שָׁאַל אוֹתָם: "שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֺּאת וְהַכְּתֺבֶת?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "שֶׁל הַקֵּיסָר."

17אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר תְּנוּ לַקֵּיסָר וְאֶת אֲשֶׁר לֶאֱלֹהִים – לֵאלֹהִים." הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו.

18בָּאוּ אֵלָיו צְדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:

19"רַבִּי, מֺשֶׁה כָּתַב לָנוּ שֶׁאִם יָמוּת אִישׁ וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וְלֹא הִשְׁאִיר בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.

20הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר צֶאֱצָאִים.

21לָקַח אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי וּמֵת וְלֹא הִשְׁאִיר צֶאֱצָאִים, וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי.

22כָּךְ כָּל הַשִּׁבְעָה לֹא הִשְׁאִירוּ צֶאֱצָאִים. אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.

23בַּתְּחִיָּה, כַּאֲשֶׁר יָקוּמוּ, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה אִשָּׁה לְכָל הַשִּׁבְעָה?"

24הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כְּלוּם אֵינְכֶם טוֹעִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים, אַף לֹא אֶת גְּבוּרַת אֱלֹהִים?

25כַּאֲשֶׁר הַמֵּתִים קָמִים אֵין הֵם מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם.

26וַאֲשֶׁר לְכָךְ שֶׁהַמֵּתִים קָמִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר מֺשֶׁה, בְּמַעֲשֵׂה הַסְּנֶה, שֶׁהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ, ' אָנֺכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֺב '?

27אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים. אַתֶּם טוֹעִים מְאֺד."

28אַחַד הַסּוֹפְרִים הִתְקָרֵב וְשָׁמַע אוֹתָם מִתְוַכְּחִים. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁיֵּשׁוּעַ הֵשִׁיב לָהֶם הֵיטֵב, שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיזוֹהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה מִכֺּל?"

29עָנָה יֵשׁוּעַ: "הָרִאשׁוֹנָה הִיא ' שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד,

30וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ '.

31וְהַשְּׁנִיָּה הִיא ' וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ '. אֵין מִצְוָה אַחֶרֶת גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה."

32אָמַר אֵלָיו הַסּוֹפֵר: "יָפֶה, רַבִּי; אֱמֶת אָמַרְתָּ שֶׁאֶחָד הוּא וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

33וְלֶאֱהֺב אוֹתוֹ ' בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל בִּינָתְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ ', וְלֶאֱהֺב ' לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ', הֲרֵי זֶה גָּדוֹל מִכָּל הָעוֹלוֹת וְהַזְּבָחִים."

34רָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הֵשִׁיב בְּחָכְמָה וְאָמַר לוֹ: "אֵינְךָ רָחוֹק מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים." וְאִישׁ לֹא הֵעֵז עוֹד לִשְׁאֺל אוֹתוֹ דָּבָר.

35כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר: "כֵּיצַד זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן דָּוִד?

36הֲלֹא דָּוִד עַצְמוֹ אָמַר בְּהַשְׁרָאַת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ, ' נְאֻם יהוה לַאדֺנִי: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֺיְבֶיךָ הֲדֺם לְרַגְלֶיךָ. '

37דָּוִד עַצְמוֹ קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן' וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ?" הֶהָמוֹן הָרַב שָׁמַע אוֹתוֹ בְּרָצוֹן.

38וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר: "הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְאוֹהֲבִים בִּרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים

39וּמוֹשָׁבִים רִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמְקוֹמוֹת נִכְבָּדִים בַּסְּעוּדוֹת;

40הַבּוֹלְעִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאִית עַיִן. דִּינָם שֶׁל אֵלֶּה יִהְיֶה חָמוּר יוֹתֵר."

41הוּא יָשַׁב מוּל תֵּבַת הָאוֹצָר וְרָאָה אֶת הָעָם שָׂמִים מַטְבְּעוֹת בְּתֵבַת הָאוֹצָר וַעֲשִׁירִים רַבִּים שָׂמוּ הַרְבֵּה.

42בָּאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה וְשָׂמָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, שֶׁהֵן רֶבַע אִסָּר.

43קָרָא לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֺּאת שָׂמָה יוֹתֵר מִכָּל אֵלֶּה שֶׁשָּׂמוּ בְּתֵבַת הָאוֹצָר;

44כִּי הַכֺּל נָתְנוּ מִן הָעֺדֶף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ, אֶת כָּל מִחְיָתָהּ."

← Chapter 11 Jump to: Chapter 13 →