Mark 5

Hebrew MHNT 2020

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →

1הֵם בָּאוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגֵּרָשִׁיִּים.

2אַךְ יָצָא מִן הַסִּירָה וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ אִישׁ מִבֵּין הַקְּבָרִים וְרוּחַ טְמֵאָה בּוֹ.

3הוּא הָיָה גָּר בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים וְאִישׁ לֹא יָכוֹל עוֹד לִכְבֺּל אוֹתוֹ, גַּם לֹא בַּאֲזִקִּים,

4כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת כָּבְלוּ אוֹתוֹ בִּכְבָלִים וּבַאֲזִקִּים וְהוּא נִתֵּק אֶת הָאֲזִקִּים וְקָרַע אֶת הַכְּבָלִים וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ.

5תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים הָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים.

6כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,

7וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: "מָה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בֶּאֱלֹהִים, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי!"

8כִּי יֵשׁוּעַ אָמַר לָהּ, "צְאִי מִן הָאִישׁ, הָרוּחַ הַטְּמֵאָה!"

9שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ: "מָה שְׁמֵךְ?" הֵשִׁיבָה לוֹ: "שְׁמִי לִגְיוֹן, כִּי רַבּוֹת אֲנַחְנוּ."

10הִיא הִפְצִירָה בּוֹ מְאֺד שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אוֹתָן אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.

11עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם סָמוּךְ לָהָר,

12וְהֵן בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ: "שְׁלַח אוֹתָנוּ אֶל הַחֲזִירִים וְנִכָּנֵס לְתוֹכָם."

13הוּא הִרְשָׁה לָהֶן. יָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם. כְּאַלְפַּיִם רֺאשׁ טָבְעוּ בַּיָּם.

14בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בָּעִיר וּבַכְּפָרִים, וַאֲנָשִׁים בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר קָרָה.

15הֵם בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר דָּבַק בּוֹ הַלִּגְיוֹן, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבוּשׁ, שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם.

16הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם אֶת שֶׁקָּרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם אֶת עִנְיַן הַחֲזִירִים.

17אָז הֵחֵלּוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאֱזוֹרָם.

18כְּשֶׁנִּכְנַס לַסִּירָה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֲחוּז הַשֵּׁדִים לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ,

19אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הִרְשָׁה לוֹ כִּי אִם אָמַר אֵלָיו: "לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְהַגֵּד לָהֶם מָה שֶּׁעָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים בְּרַחֲמָיו עָלֶיךָ."

20הוּא הָלַךְ וְהֵחֵל לְהַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְהַכֺּל הִשְׁתָּאוּ.

21יֵשׁוּעַ חָזַר בַּסִּירָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי וְהָמוֹן רַב נֶאֱסַף אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם.

22בָּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, יָאִיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל לְרַגְלָיו.

23הִתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֺד וְאָמַר: "בִּתִּי נוֹטָה לָמוּת. אָנָּא, בּוֹא וּסְמֹךְ יָדֶיךָ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְרַפֵּא וְתִחְיֶה."

24יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתּוֹ, וְאַחֲרָיו הָלְכוּ הָמוֹן רַב כְּשֶׁהֵם דּוֹחֲקִים אוֹתוֹ.

25וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה –

26שֶׁסָּבְלָה רַבּוֹת בִּידֵי רוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ, וְלֹא הוּטַב לָהּ אֶלָּא שֶׁעוֹד הוּרַע לָהּ –

27כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאָחוֹר בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בְּבִגְדוֹ,

28כִּי אָמְרָה "אִם אֶגַּע אֲפִלּוּ בִּבְגָדָיו אֶתְרַפֵּא."

29בּוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ מְקוֹר דָּמָהּ וְהִיא חָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִן הַמַּחֲלָה.

30מִיָּד הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּתוֹכוֹ הוּא שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ גְּבוּרָה. פָּנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: "מִי נָגַע בִּבְגָדַי?"

31אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הֶהָמוֹן דּוֹחֵק אוֹתְךָ וְאַתָּה שׁוֹאֵל 'מִי נָגַע בִּי'?"

32הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֺאת.

33פָּחֲדָה הָאִשָּׁה וְרָעֲדָה, כִּי יָדְעָה מָה שֶּׁקָּרָה לָהּ. הִיא נִגְּשָׁה וְנָפְלָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת.

34אָמַר לָהּ: "בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וְהֵרָפְאִי מִמַּחֲלָתֵךְ."

35עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֺאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: "בִּתְּךָ מֵתָה, לָמָּה תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הָרַב?"

36הִתְעַלֵּם יֵשׁוּעַ מִמָּה שֶּׁדִּבְּרוּ וְאָמַר לְרֺאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת: "אַל תִּפְחַד; רַק הַאֲמֵן."

37יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, חוּץ מִכֵּיפָא וְיַעֲקֺב וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֺב.

38כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֺאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, רָאָה מְהוּמָה וַאֲנָשִׁים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים הַרְבֵּה.

39נִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: "מָה אַתֶּם הוֹמִים וּבוֹכִים? הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה."

40הֵם צָחֲקוּ לוֹ, אַךְ הוּא הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, לָקַח אֶת אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאֶת אִמָּהּ, עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַיַּלְדָּה.

41הוּא אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר אֵלֶיהָ: "טַלְיְתָא, קוּמִי!" שֶׁתַּרְגּוּמוֹ, "נַעֲרָה, קוּמִי – אֲנִי אוֹמֵר לָךְ".

42מִיָּד קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה; וְהִיא בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הֵם נִמְלְאוּ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה.

43אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֺקֶף שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ, וְאָמַר לָתֵת לָהּ לֶאֱכֺל.

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →