Jeremiah 48

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 47 Jump to: Chapter 49 →

1למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:

2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב:

3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה:

5כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

6נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר:

7כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד:

8ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:

9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:

10ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם:

11שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:

12לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו:

13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:

14איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה:

15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:

16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד:

17נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:

18רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך:

19אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:

20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב:

21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת:

22ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:

23ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:

24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות:

25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:

26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא:

27ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד:

28עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:

29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

30אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו:

31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה:

32מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל:

33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד:

34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו:

35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו:

36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו:

37כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:

38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה:

39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו:

40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

41נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל:

43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה:

44הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה:

45בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון:

46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה:

47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב:

← Chapter 47 Jump to: Chapter 49 →