Jeremiah 6

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 5 Jump to: Chapter 7 →

1העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול:

2הנוה והמענגה דמיתי בת ציון:

3אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו:

4קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב:

5קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה:

6כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה:

7כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה:

8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה:

9כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות:

10על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו:

11ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים:

12ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה:

13כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר:

14וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום:

15הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה:

16כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:

17והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב:

18לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם:

19שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה:

20למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי:

21לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו:

22כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ:

23קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון:

24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב:

26בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו:

27בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם:

28כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה:

29נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו:

30כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם:

← Chapter 5 Jump to: Chapter 7 →