Luke 21

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 20 Jump to: Chapter 22 →

1ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר:

2וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות:

3ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם:

4כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה:

5ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר:

6את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק:

7וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה:

8ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם:

9ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד:

10ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה:

11והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים:

12ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי:

13והיתה זאת לכם לעדות:

14על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו:

15כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם:

16וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם:

17והייתם שנואים לכל אדם למען שמי:

18אך לא יפל משערת ראשכם ארצה:

19בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם:

20וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה:

21אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה:

22כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב:

23ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה:

24ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים:

25והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו:

26וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו:

27ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב:

28וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא:

29וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים:

30כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ:

31ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים:

32אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל:

33השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:

34רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם:

35כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ:

36לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם:

37ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון:

38וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו:

← Chapter 20 Jump to: Chapter 22 →