Matthew 20

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 19 Jump to: Chapter 21 →

1כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו:

2והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו:

3ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק:

4ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו:

5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה:

6ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום:

7ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם:

8ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים:

9ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד:

10ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד:

11ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר:

12אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו:

13ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי:

14קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך:

15הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי:

16ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:

17ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך:

18הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות:

19ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום:

20אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר:

21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך:

22ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל:

23ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי:

24ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים:

25וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם:

26ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת:

27והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד:

28כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים:

29ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב:

30והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד:

31ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד:

32ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם:

33ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו:

34ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו:

← Chapter 19 Jump to: Chapter 21 →