Romans 1

Hebrew Bible Modern 1977

Jump to: Chapter 2 →

1פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים:

2אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש:

3על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר:

4אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו:

5אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו:

6אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח:

7לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח:

8בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם:

9כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם:

10בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם:

11כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי:

12והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי:

13ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים:

14מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים:

15לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי:

16כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני:

17כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה:

18כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה:

19יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה:

20כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל:

21יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער:

22ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים:

23וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה:

24על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו:

25אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן:

26בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן:

27וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם:

28וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן:

29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות:

30הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם:

31נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים:

32יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם:

Jump to: Chapter 2 →