bible
ra
🌐 Language
English
Español
Français
Deutsch
Português
Italiano
Nederlands
Русский
中文
日本語
한국어
العربية
Türkçe
Tiếng Việt
ไทย
Indonesia
All Languages
Home
/
Hebrew
/
Hebrew Bible Modern 1977
/
Romans 9
Romans 9
Hebrew Bible Modern 1977
← Chapter 8
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 10 →
1
אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש:
2
כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי:
3
כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי:
4
אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות:
5
ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן:
6
אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה:
7
ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע:
8
כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע:
9
כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן:
10
ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו:
11
כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא:
12
נאמר לה כי רב יעבד צעיר:
13
ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי:
14
אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה:
15
כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם:
16
ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם:
17
כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ:
18
ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו:
19
וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב:
20
אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני:
21
אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון:
22
ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון:
23
להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד:
24
והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים:
25
כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה:
26
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:
27
וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:
28
כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ:
29
וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו:
30
ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה:
31
וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע:
32
ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף:
33
ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש:
← Chapter 8
Jump to:
Chapter 1
Chapter 2
Chapter 3
Chapter 4
Chapter 5
Chapter 6
Chapter 7
Chapter 8
Chapter 9
Chapter 10
Chapter 11
Chapter 12
Chapter 13
Chapter 14
Chapter 15
Chapter 16
Chapter 10 →
All chapters:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16