Romans 9

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 8 Jump to: Chapter 10 →

1אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש:

2כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי:

3כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי:

4אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות:

5ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן:

6אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה:

7ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע:

8כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע:

9כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן:

10ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו:

11כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא:

12נאמר לה כי רב יעבד צעיר:

13ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי:

14אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה:

15כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם:

16ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם:

17כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ:

18ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו:

19וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב:

20אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני:

21אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון:

22ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון:

23להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד:

24והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים:

25כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה:

26והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:

27וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:

28כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ:

29וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו:

30ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה:

31וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע:

32ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף:

33ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש:

← Chapter 8 Jump to: Chapter 10 →