John 10

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 9 Jump to: Chapter 11 →

1אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא:

2ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן:

3לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם:

4ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו:

5ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו:

6המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם:

7ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן:

8כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם:

9אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה:

10הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם:

11אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו:

12והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן:

13השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן:

14אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי:

15כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן:

16וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד:

17על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה:

18ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי:

19ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה:

20ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו:

21ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים:

22ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה:

23ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה:

24ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור:

25ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי:

26אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם:

27צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה:

28ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי:

29האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב:

30אני ואבי אחד אנחנו:

31אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו:

32ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני:

33ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים:

34ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם:

35הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר:

36ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני:

37אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי:

38ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו:

39אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם:

40וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם:

41ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה:

42ויאמינו בו רבים במקום ההוא:

← Chapter 9 Jump to: Chapter 11 →