John 13

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 12 Jump to: Chapter 14 →

1ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ:

2ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו:

3וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב:

4ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה:

5ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה:

6ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי:

7ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע:

8ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי:

9ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי:

10ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם:

11כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים:

12ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם:

13אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא:

14לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו:

15כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם:

16אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו:

17אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו:

18לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב:

19מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא:

20אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי:

21ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני:

22ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר:

23ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו:

24וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו:

25ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא:

26ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות:

27ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה:

28ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת:

29כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה:

30והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה:

31הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו:

32אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו:

33בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה:

34מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון:

35בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם:

36ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי:

37ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן:

38ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים:

← Chapter 12 Jump to: Chapter 14 →