Mark 13

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 12 Jump to: Chapter 14 →

1ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה:

2ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק:

3וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם:

4אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת:

5ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש:

6כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים:

7ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ:

8כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה:

9אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם:

10והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים:

11וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש:

12ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם:

13והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע:

14וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:

15ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו:

16ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו:

17ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה:

18אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף:

19כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:

20ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים:

21ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו:

22כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו:

23ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל:

24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו:

25והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:

26ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד:

27ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים:

28למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ:

29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח:

30אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה:

31השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:

32אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב:

33ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת:

34והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד:

35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר:

36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים:

37ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו:

← Chapter 12 Jump to: Chapter 14 →