Mark 9

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 8 Jump to: Chapter 10 →

1ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה:

2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם:

3ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם:

4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע:

5ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת:

6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים:

7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו:

8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם:

9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים:

10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים:

11וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה:

12ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס:

13אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו:

14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם:

15וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום:

16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם:

17ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו:

18והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו:

19ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני:

20ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו:

21וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו:

22ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו:

23ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין:

24ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי:

25וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד:

26ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע:

27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם:

28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו:

29ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום:

30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש:

31כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי:

32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו:

33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך:

34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם:

35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם:

36ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם:

37כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני:

38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו:

39ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה:

40כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו:

41כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו:

42וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים:

43ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה:

44אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

45ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה:

46אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

47ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם:

48אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

49כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח:

50טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם:

← Chapter 8 Jump to: Chapter 10 →