Mark 14 — Hebrew Bible Modern 1977

1ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו:

2ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:

3ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו:

4ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה:

5כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה:

6ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי:

7כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד:

8את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו:

9אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה:

10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם:

11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו:

12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין:

13וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו:

14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי:

15והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו:

16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח:

17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר:

18ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני:

19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא:

20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה:

21הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד:

22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי:

23ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם:

24ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים:

25אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים:

26ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:

27ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

28ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה:

29ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל:

30ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים:

31והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם:

32ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל:

33ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג:

34ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו:

35ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת:

36ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה:

37ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת:

38שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה:

39ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה:

40וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו:

41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים:

42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב:

43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:

44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט:

45הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו:

46וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו:

47ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:

48ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני:

49ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים:

50ויעזבו אותו כלם וינוסו:

51ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים:

52והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם:

53ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים:

54ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור:

55וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו:

56כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות:

57ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר:

58שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם:

59וגם בזאת עדותם לא שותה:

60ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך:

61והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך:

62ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:

63ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים:

64שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא:

65ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי:

66ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול:

67ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע:

68ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא:

69ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית:

70וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם:

71ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם:

72והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך: