Mark 7

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 6 Jump to: Chapter 8 →

1ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים:

2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם:

3כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים:

4ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות:

5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים:

6ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:

7ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:

8כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים:

9ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם:

10כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת:

11ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי:

12ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו:

13ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים:

14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו:

15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם:

16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע:

17ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל:

18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו:

19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל:

20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם:

21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות:

23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו:

24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר:

25כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו:

26והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה:

27ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים:

28ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים:

29ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך:

30ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה:

31וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים:

32ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו:

33ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו:

34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח:

35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה:

36ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז:

37וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים:

← Chapter 6 Jump to: Chapter 8 →