Mark 5

Hebrew Bible Modern 1977

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →

1ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים:

2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו:

3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו:

4כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו:

5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים:

6ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו:

7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני:

8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה:

9וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו:

10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ:

11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים:

12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם:

13וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים:

14וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה:

15ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו:

16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים:

17ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם:

18ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו:

19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך:

20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם:

21וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים:

22והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו:

23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה:

24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו:

25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה:

26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד:

27ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו:

28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע:

29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה:

30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי:

31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי:

32ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת:

33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה:

34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך:

35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה:

36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה:

37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב:

38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה:

39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא:

40וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה:

41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא:

42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה:

43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול:

← Chapter 4 Jump to: Chapter 6 →